פסק-דין בתיק ת"א 1406-11-08

בפניי תביעת התובעת כנגד הנתבעות לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה עקב פגיעתה בתאונה מיום 03.02.08 (להלן: " התאונה") שארעה במהלך עבודתה בשירות הנתבעת 1.

התובעת ילידת 12.10.1970. ערב התאונה, התובעת עבדה בשירות הנתבעת 1 כדיילת מכירות של מוצרי "תנובה". מספר חודשים לפני מועד התאונה, לרבות במועד התאונה, התובעת נשלחה לעבוד במתחם השייך לנתבעת 3 במגה קריות.

במועדים הרלבנטיים לתאונה הנתבעת 2 הייתה המבטחת של הנתבעת 1 מפני חבותה כלפי התובעת וזאת, על פי פוליסה לביטוח חבות מעבידים.

במועדים הרלבנטיים לתאונה הנתבעת 4 הייתה המבטחת של הנתבעת 3 מפני חבותה כלפי התובעת וזאת, על פי פוליסה לביטוח אחריות צד ג'.

בהתאם לדיווחי התובעת למוסד לביטוח לאומי, שכרה של התובעת ערב התאונה עמד על סך של 2,874 ש"ח ברוטו ונומינלי.

מטעם התובעת הוגשה חוות דעת רפואית של ד"ר דרור פוקס אשר העריך את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 40% לצמיתות.

פרופ' צינמן מטעם הנתבעות העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 5%.

בהינתן הפער בין חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים מונה פרופ' סודרי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. פרופ' סודרי קבע כי עקב התאונה נותרה לתובעת נכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור 19% [10% בגין השפעה קלה על כושר הפעולה בברך שמאל, לפי סעיף 35(1)ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1965 (להלן: " התקנות"), ו- 10% בגין הנזק לעצב הפמורלי, לפי סעיף 32(6)אI לתוספת לתקנות].

פרופ' סודרי לא נחקר על חוות דעתו. 

הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק.

לטענת התובעת, ביום התאונה ובכדי להיכנס למקום עבודתה, נאלצה התובעת לעבור דרך גדר מפלסטיק שהייתה נפולה, ותוך כדי מעברה כאמור, רגלה נתפסה בגידור המחורר והנפול וכתוצאה מכך התובעת נפלה על אבן שהייתה במקום ושברה את רגלה השמאלית.

התובעת טוענת, כי התאונה ארעה עקב אשמם הבלעדי של הנתבעות שהתרשלו כלפיה והפרו חובות חקוקות שנועדו להגן על התובעת.

הנתבעות וצדדי ג' כפרו בעצם האירוע הנטען על ידי התובעת, וכן בקיומה של חבות כלשהי כלפי התובעת בגין אותו אירוע.

לחילופין ולמען הזהירות, הנתבעת 1 (המעבידה) שלחה כנגד הנתבעות 3 ו- 4 (צדדי ג' 1 ו- 2 להודעה), וכן כנגד צד ג' 3, הודעת כנגד הצדדים השלישיים וטענה כי הינה זכאית לשיפוי מצדדי ג' היה ותחויב בתשלום סכום כלשהו לתובעת. 

בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה צד ג' מס' 3 הייתה החברה שביצעה את העבודות להקמת תחנת הדלק במתחם מגה קריות, ואשר הייתה אחראית על הצבת ואחזקת הגידור במתחם העבודות, לרבות הרשת נשוא התביעה.   

דיון והכרעה בשאלת החבות

ראיות התובעת בנוגע לנסיבות אירוע התאונה:

בהקשר זה העידו מטעם התובעת העדים שלהלן: התובעת בעצמה, מר אלון סחייאק (להלן: " אלון"), בעלה לשעבר של התובעת מר ויקטור ברדה (להלן: " ויקטור"), והגב' דינה גולן (להלן: " דינה").

על פי תצהיר עדותה הראשית של התובעת, התאונה ארעה כדלקמן: " עבדתי לפני ובמועד התאונה שהייתה ב- 3.2.08 כדיילת מכירות של תוצרת תנובה מטעם מו יד בע"מ בסניף "מגה קריות", להלן: " הסופר". לפני ובמועד התאונה ליד הסופר היה מגרש חניה, לפני התאונה עשו שם שיפוצים במשך כחודשיים. הייתה לנו חניה מספר מטרים ליד הכניסה הראשית ל "סופר" שנפתחה רק בשעה 09:00. העובדים, כולל אני, שהגיעו בשעה 08:00 בבוקר היו צריכים ללכת ממקום החניה כ- 300 מ' עד המחסן (דרך אזור השיפוצים) ומשם להיכנס לסופר ובדרך הייתה, לפני אזור השיפוצים, רשת מחוררת מפלסטיק קל. במועד התאונה, וגם לפניו, שהיה בחורף הרשת הייתה נפולה בגלל מזג האוויר, הרוחות ומעבר עובדים ומאחר והרשת הייתה קלה, ובנוסף היו במקום אבנים, קרשים וכיו"ב. הלכתי ממקום החניה כ- 300 מטרים עד שהגעתי למחסן שממנו נכנסו העובדים לסופר, כשמכוניתי מספר מטרים ליד הכניסה הראשית, אולם לא פתחו לנו אותה לפני השעה 09:00. במועד התאונה, נאלצתי לעבור דרך הגדר מפלסטיק שהייתה נפולה בכדי להיכנס למקום העבודה, רגלי נתפסה בגידור המחורר והנפול, נפלתי על אבן שהייתה במקום ושברתי את רגלי השמאלית" (ראו: סעיפים 3 עד 7 למוצג ת/1 - תצהיר עדותה הראשית של התובעת).